🎬 החייל בחזית שומר על לומד התורה או הפוך?

נתחיל אז השיעור הפעם מוקדש לרפואת >> חגאי בן טובה אח יקר מהקהילה בעת השם שיבוא בשלום את הדמה שהוא עובר >> אמן שלמה הכל יהיה בסדר בעזרת השם >> אמן >> יאללה יש לנו דיני המלחמה לוחמים עניינים בפרשה ועכשיו אנחנו הולכים ללמוד על איזשהי שערה ציבורית שנתעוררה בעקבות דברים שאמר ה הרבי מלובביץ' אחרי אחרי מלחמת ששת הימים. רבי פתח ודיבר על הניסים שהיו, אמר איזה אמירה והעיתונים החרדים לא אהבו את זה. כמו הרבה דברים ש שהיו וכתבו קצת מזכיר את המה שקורה היום אבל אני לא רוצה בכלל לקשר למה שקורה היום. אז בשלב אחרי שהגיעה השערה והדברים עיתונים כתבו כל מיני טענות איך אתה אומר ככה ואיך אתה אומר ככה אז בזדמנות מאוחרת יותר הרבי מתייחס גם למה שכתבו ואחת לאחת הסביר למה א הוא עומד מאחורי הדברים שהוא אמר בוא נראה מה הוא אמר ועל איזה דברים הוא עומד מאחורי הדברים שהוא אמר מה שהיה אני אגיד את זה במילה אחת אחרי הנס הגדול של ששת הימים שאולי יש פה מישהו שזוכר אולי אחד [‏צחוק] במינוס שבע אני לא יודע אם קורים לקרוא לזה נס כי זה מה שהביאה לנו כיפור היו הרבה נסים >> לא מה שהביאה לך כיפור זה הרשלנות של ה של הצבא לא הנס >> הנס היה נס זה בוודאי הנס מה היד איך ייחסו לזה אחר כך זה זה כבר זה אפשר לדבר >> הנס היה מדהים >> אוקיי על זה זה בוודאי היה נ >> אסור לסמוך על הנסור לסמוך איך הגיבו לזה אחר כך פה פה זה פה באמת הייתה בעיה >> הכי מצחיק זה הנס שנצר מחכה לרבי נהיר כזה >> אבל רבי בבית חולים בכלל בלתי בסנות לא רבין כן >> איך הקישות שקרנית מנובלתי >> איך הגענו לשם שש ימים >> אתה מבין מה קרה פה >> רבי לא היה באירוע בכלל ודאי שהוא היה באירוע משה חיך אותו היה שר ביטחון והוא פרש ואז הגיע אבל שירצ מחכה לרבי >> טוב אנחנו נתקדם הלאה הנקודה בעיקרון אני לא יודע לא איפה זה יגיע לאיזה מחוזות אני לא יודע עכשיו השלב הבא השלב הנקודה בגדול שרבי דיבר ואמר בפרסום והסביר מה >> מעניין הדבר הזה >> כן זה שדרוג חגאי ביקש לשדרג זה שדרוג >> חמשום כן אם זה מעניין אנחנו נעשה אפשר לעשות כל שבוע טוב לא משנה א הנקודה הכללית ועכשיו אנחנו נראה איך הרבי ירד מאיפה הוא לקח מקורות ועניינים הנקודה הכללית מאוד פשוטה החייל שהגן א ונלחם במלחמת ששת הימים גדול יותר מאותו אחד שלומד תורה >> זה מה שהרבי אמר >> כן ועל זה הוא רואהר בלאגן ופולמוס ועניינים אה אמרתי עם איזה מגז >> אבל אחר כך הוא גיבר חלילים אחר כך הוא ג >> רבי תמיד רבי עשה הקפות בסך תורה מי של כל מי ששאיר את בצהל שיעשה הקפה חלצל היה רבי עשה המון אהבה מאוד גדולה ללוחמים ולחיילים רבי שלח לא אבל רבי שלח לכל הלוחמים כל שנה דחנוכה ביקש שהסתובבו וחלקו להם לכל החיילים וחיילות אבל זה דרך אגב אז זה הדברים שהוא אמר בוא נראה איך הוא אמר על מה הוא ביסס את הדברים הרי יש בסוף שבר דיבר ממקורות של תורה ובוא נתקדם זה הפרשה כי תצא למלחמה אלוביך וראית סוס ורכב עם רב ממך >> עם רב ממך >> אה עם רב ממך אה לא תירא מהם כי השם אלוקיך עמך מעליך מארץ מצרים >> וזה מה שקרה בדיוק בששת הימים עם הרבה יותר רב ממך אל תפחד עם הקדוש ברוך הוא איתך אתה מנצח >> בחודשים האחרונים הרא אירוע אירוע ארה או נפלא גילוי שלמעלה מסדר השתלשלות שאינו מלובש בדרכי הטבע והראיה שעד היום היום הזה עומדים כל המהארץ בהשתוממות ואינם מבי מבינים כיצד הר דבר פלא כזה >> באמת זה היה פלא עצום שש ימים כל כך הרבה מקומות מחוזות >> בעניין זה ישנה גם השתתפות של לומדי התורה כדברי הגמרא מה כתוב >> אמר רבי אבא בר כהנה אלמלא דוד שהיה עוסק בתורה לא עשה יואב מלחמה הוא מצליח בה ואילמלא יואב שנלחם לא עשה עסק דוד בתורה >> שנאמר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא זאת אומרת זה סוג של זה שומר עליו וזה שומר עליו אם דוד לא לומד תורה יואב לא יכול להילחם אם יואב לא ילחם לא ישמור אז דוד לא יכול ללמוד תורה גם דוד נלך >> נגיע לזה >> הקדוש ברוך הוא אתה לא [‏צחוק] אנחנו אנחנו נגיע לזה אנחנו נדע בגל >> גם לזה אנחנו נגיע מהצתם אוקיי רגע מה אמרת עכשיו >> שכר וזבולון >> אז זהו הרבי פה עכשיו בדיוק הבא הרבי דייק >> ישכר וזבולון הסכם יש שכר וזבולון >> אז נגיע לזה נגיע לזה ופה הרבי דייק זבולון וישכר לא חולק על הרבי ח >> לא כה להגיע להריון שורה >> נגיע לזה שנייה לא למה אנחנו מקדים [‏צחוק] תמשיך >> ומה טעם יואהב בן צרויה על הצבא משום שדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו >> בזכות הצבא בזכות המלחמה שלו דוד תורה בסדר תורה של דוד בוא לשים פוס גם יואב היה איש תורה >> מה היה >> לא כמו דוד אבל גם יואב היה בעיקרון שר צבא זה היה צבא >> הוא לא תורה הוא מחויב כמו כל אחד ללמוד תורה הוא לא היה רב שלומד בסנהדרין >> הוא לא היה רב סנהדרין בזה אבל הוא היה איש תורה >> מי שיטתח שזה רב זה לפנישון שצא [‏צחוק] הוא היה איש גם בקי בתורה זה הכוונה זה מה שהבנתי >> מה >> שיואב היה גם איש בקי בתורה הוא לא סתם >> בסדר אבל זה לא היה הטייטל שלו >> נכון אבל הוא לא גם דוד היה איש מלחמה >> הוא לא היה כמוני >> גם דוד היה איש מלחמה אבל הטפו היה יושב לומד תורה זה בעיקר מה שהוא היה תראה איך הוא כותב בארדה לימוד התורה וכל פרק בתהילים הרבה מדבר על האהבה עצומה שיש לו תשוקה לתורה הוא לחם גם הוא היה הולך ראשון בחזיר אבל עדיין העיקר עניינו היה תורה הוא זה מה שהסיק אותו בעיקר רוב היום יואב בן צרויה מה שהסיק אותו רוב היום היה תרגילים צבעים בוא נמשיך הלאה >> וזהו על על דרך ובדוגמת ההשתתפות של עומדי תורה ותומכי תורה אישסכר וזבולון שהצלחת זבולון במסחר היא בזכות תורתו של השסכר ותורתו של השסכר נעשת על ידי תמיכת זבולון >> כן זה הסכם מסכר זבולון שאלה שעושים עסקים אלה שאוכלים לומדים תורה אז עושים הסכם זה אני אתמוך בך ואנחנו למדתי דרך אגב כשנמדתי ועשיתי הסכה פעם אמרתי שהיה לנו אני זוכר שהיה לנו עוד שיעור על זבולס השסכר שהיה לנו שגם השסכר היה צריך ללמוד >> וגם זבולון מתכוון >> שכר גם זבול זה שמול כי למרק אחד שחית פרק אחד ברור אלן ערב טוב כשאני למדתי בפולין למדתי שנה בפולין לשמחה לרבנות היה בן אדם ספונסר שממנו אותנו היינו 10ה חבר'ה שלמדו שמה מהבוקר אז הלילה א הלכות והגיעו רבנים בחנות לנו והכל אז הוא בפירוש זה היה זה היה העניין שלו האישuו שלו הוא עושה שמה עסקים בנדלן וכאלה ולא וזה הוא מחזיק את הלומדי תורה אנחנו ישבנו כל היום ישבנו למדנו בבוקר עד הלילה תחלנו באמת מאוד חזק סק את ה את העניין וזה מה שהוא רצה >> הוא אומר זה בזכותי אני אני נותן להם מקום נותן להם לשינה נותן להם אוכל אז אני לא לומד תורה לימדו תורה בשבילי בישראל >> לרוע מזל עובדה לא הוא צריך ללמוד תורה בקטנה גיד שמע ישראל זה מספיק מבחינת ההלכה המנימליסטית אמר בבוקר שמע ישראל בערך שמע ישראל יצא החומה >> אבל א מה זה טופס זה מבחינת ההלכה זה נקרא הסכם מסכר זרונות אני מממן אני נותן כסף לבן אדם שלומד תורה הוא לומד תורה יש לי את הזכויות חצי תורה הוא לא יכול ללמוד תורה תורה >> נכון >> אני אני מאפשר לו את התנאים שהוא יוכל ללמוד תורה אז יש לי אז יש לי חלק שליח >> מאוד פשוט זה די >> פשוט זה גם הגיוני סך הכל אני אני מביא לך בן אדם נותן לי נותן לך בית כנסת בונה לך ש תוכל להתפלל אז כל תפילה שתתפלל זה בזכות הבית כנסת נותן לך סתם זה נותן לך אוכל בית זה שתוכל ללמוד אזה יש לי זכויות בעניין מה שקרה לרובה מזל טוב זה כבר לא קשור לעניין זה היה ב-2008 מי שזוכר >> מה נפילה >> נפילה גדולה והוא השקיע בעיקר בנטלן חסוף בסוף השנה הוא כבר הוא החזיק אותנו באור שיניו הוא תכנן כבר שנים קדימה אנחנו קבוצה ראשונה הוא תכנן להחזיק אותם היה לו תוכנית עסקית כבר ל10 שנים קדימה רק אותנו בקושי הצליח לשרוד >> אני בטוח שזה יתהפך לו אבל >> אני מקווה בעזרת השם חייב בן אדם שזכויות יש לו >> היום לדעתי הוא כבר חזר להיות חזר להיות שיר >> טוב אז זה היה פוס אז יש הסכם מסחר זולון איך זה קשור לענייננו שגם לומדי התורה והצבא זה כאילו אחד תלוי בשני זה נלחם בזכותו וזה נלחם עבורו א בוא נראה איך זה כתוב בפסוקון אמר >> משה רבנו זה אל >> זה סיפור אחר >> כי זה עניין זה מלחמה שממית כזאתי תביא לי א000 מכל מטה בשביל לנצח את מדיין >> 1000 נחמ >> אה הבנתי מה שאתה דבר אל כאילו כנגד כל אוכל היה אחד שלמד שישב כן נכון מעניין ולזבולון אמר ישמח זבולון בצדך ויסחר באוך >> זבולון יוצא בחוצה לעסקים ובאו מי שיושב שמה ולומד זה יהי שכר מה כתוב לפני מי כתוב לפני מי >> זבול >> זבולון >> אז הרבי ידייק הרבי ידייק שזבולון בא לפני שכר בוא תמשיך עליו רשי >> רשי שמח זבולון בתך וסשסכר באוך זבולון וישסחר עשו שותפות זבולון לחוף ימים ישכון ויצא רק >> עסקים >> בספינות הואשפ >> בספינות הוא מסתקר ונותן לתוך בתוך פיו של השסכר והם והם יושבים ועוסקים בתורה ולפיכך הקדים זבולון לייס השסכר שתורתו עליס השסכר שלסחר הייתה על ידי זבולון הייתה >> כמו כמחן תורה >> כמו מה >> כן כמין תורה >> זה כן דרך אגב הרמבם היה לו אח שהיה עושה הרמבם ואחיו מי שמכיר קצת היסטוריה סיפרנו על זה פה גם פעם כשדברנו אז נראה לי זה היה לרמבם >> תומך פה עד שהוא נהרד מנחסיו לא >> לא נהרד >> נהרד נטוה בה באוניה הייתה אוניה בים בסחורה בלי סחורה. הרמב"ם היה לו אח שתמך בו, אמר לו, "אתה מוכשר, יש לך כישרון על פנומנלי, אני רוצה שתנצל את הכישרונות שלך ללמוד התורה, אני ממין אותך." הלך ועשה עסק סכין היה הולך ויוצא פשוט טבע נהיה שלו עם כל הסכנה שלו טבע בים >> השם לוקח את >> זה התרגד הרמב"ם כותב שהיה בדיכאון שנה הוא כמעט מת בדיכאון על הדבר הזה >> מי זה? הרמב"ם >> רבי משה בן ממון האגדי וזה מה שהחייח אותו לצאת לעבוד הלך אחר כך למד רפואה בשביל להביא פרנסה לא רק לו עכשיו הוא הפך הוא היה צריך לפנס גם את עצמו וגם את את גביסתו בילדים אחי ומאמין אותו כל החיים לא כל החיים כמה שנים עד ש טוב לא משנה זה דרך אגב א עמית שפח >> מה >> למח שהפח מלך מי הלכך למרח >> מה הלאה >> לא חנו מדבר על חנות חנוך תתקדם תתקדם ועדיין איני יודע גלגלתי בדורות >> ועדיין איני יודע מי קודם למי עד שמצאו בכתוב שמח זון בצתך בעליך שקדים זמנו יסכר שתורתו שסכר זבן אף על פי שצה זבן בסך הייתה היא בזכות תורתו של >> זאת אומרת זה הרי לא זה לא חידוש של הרבי אבל באחד המקומות זה כתוב לא יודע מה המקורס זה זה ציטות של משהו לא יודע ציטות של מה זה שזה נראה שמשם ממש מה שזבולון קודם ליסכר >> זה הרגע קראנו ברשי לא >> הבאתי זה לא ראיתי לא ראיתי דין זבול שכר לא ראיתי ש כותב >> לא הוא לא כותב את זה >> לפי כך דין זבול שכר דול >> נכון ואני >> אז מה זה עדיין אין לי יודע מי קודם למי זה כאילו בדברים שהרבי אמר פשוט >> כנראה אומר לא ידעתי עד שבא ב אה כאילו >> עד שבא בדרשה בןזמה כן זה אותו דבר >> הבנתי אותי אז הנה רשי מקדים מסכר זבולנו לשכר >> וזה מובן גם שיוצא למלחמה קודמים לילדי תורה אף שניצחונן במלחמה הוא בזכות התורה >> או אז גם חוזרו לעניינינו כמו שזבולון כותב לי שכר כמו שרשי כותב אז כך גם האלה שמי מי שתלוי איך איך איך שכר לומד תורה בזכות זבולון וזבולון קודם לו אז גם איך יכולים ללמוד תורה בזכות הלוחמים אז הלוחמים קודמים בקטע הזה כי בסוף כל אחד תלוי בשני זה ברור זבולון לומד תורה בזכות השכר יש לו את הזכויות שלמוד תורה וליסכר יש את יש לו את הוא מקבל מזבול שיש יוכל ללמוד אבל בסוף מי מקבל מי מקבל את מי קודם למי מי שבחזית נקרא לזה ככה >> וזהו גודל מעלתם של יוצא במלחמה ששמים נשם בחפם להמיד את עצמם סקנת נפשות בפועל ממש לשות מלחמה ליחוד השם כשון הרמבם ובפרט במלחמת מצווה עזרת ישראל מיד צער שבא עליהם וכפי שמסיים הרמבם גודלס חלם שיוצאים מהמלחמה כל הנחם בכל ליבו ותהיה כבוד תו לקדש את השם בלבדובח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו הרב ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לאנ עד עולם ויזכה לך הבא שנאמר כי עשה כסו יעשה השם לאדוני בית נאמן כי מחמות השם אדוני נלך וראה לו תמצא בך והייתה נפש אדוני צורה בצורה חיים את השם אלוקיך ועל מי נאמר שכר הגדול זה לא על לומדי תורה שבשכותי מנסכם ממלחמה אלא הה יציאו מלחמה דווקא >> זאת אומרת כל השכר הרוחני הזה שיזכה לו לבניו וחי העולם הבא ושיעשה אדוני טוב לא תצ צריכה בךעה ונפש צריך חור החיים כל ה מילים המטפורות היפות הזה על על הנלחמים אבל אתה אומר הרשע הם לא יכולים להילחם בלי שילמדו בבורן תורה אז תגיד אלה שלמדי תורה בזכות זה שבזכותכם הלוחמים יוצאים כל המטפורה היפה היית יכול להגיד על מדי התורה והרמבם אתה רואה שהוא אומר את המטפורה היפה הזאת דווקא על אלה שיוצאים בלמלחמה בפועל >> ויש לומר שבגלל גודל המערה של יוצאים במלחמה גם לגבי גלוקי תורה הרי נוסף לכך שדוד היה עוסק בתורה וזכותו על דליו במלחמה היה גם דוד ויוצא בעצמו למלחמה עד שנשבעו שדוד לאמור לא תצא אותנו למלחמה ולא תכבה אתה ישראל >> זאת אומרת מכוון עד שלא עד ש >> דוד בעצמו היה נר ישראל >> דוד יונ >> לא תצאות איתנו למלחמה ולא תיכב לא תכבה את נר ישראל דוד סימל את נר ישראל לתורה אם אתה תהרג חס ושלום במלחמה >> נר ישראל יכבד אנחנו רוצים אותך מעדיפים שתישאר שתישאר שם אבל עצם העובדה שדוד בעצמו >> הוא לא הוא היה ממש בחזית בכל המלחמות >> נכון לא בכל המלחמות אבל עצם העובדה שדוד בעצמו הרבה פעמים הוא שלח את יוב אבל יש שדוד בעצמו מדי פעם יצא בעצמו להילחם רק מוכיחה כיוון שדוד היה איש של תורה איש ששם למד זה היה עיקר הטייטל שלו הכותבת שלו היה איש של ששופט כל הם שופט במשפטי התורה הלך בעצמו ונלחם מה זה מראה שגם מבחינתו יש משהו שגובר על ה הלחימה בחזית יש זכויות יותר גדולות יצא להלחם >> עובדה זה כן אתם אנחנו יודים את זה מפורש אוקיי זה הרבי אמר אחרי ששת ימים ו >> בעיה >> מה ללכת להפגנה שת >> מה הבעיה >> לא כל כך הרבה חיילים שנהרגים צדיקים ממש זה מסתדר עם מה שהרמבם אומר מה אנחנו לא במלחמת מצווה עכשיו כאילו מה זה היה מוד דבר >> לא יכול להיות שמדבר לו [‏צחוק] את הד >> לא יכול להיות שמדבר על צדיקים שלא כל אחד בך בואו ותהיה כבודתו כדי שיתשם בלבד אני לא יודע למה אני גם חשבתי על זה כשעברתי על זה ואין לי תשובה כן בעיה >> כי בסוף גם אותו הלכה גם מציינת על אותם אנשים שנהגים שהם ברמת הקדושה הכי גדולה שיכולה להיות מי שנרג הקדוש השם אין קדוש ממנו אין >> לא אבל הרמבם לפ שכתוב כותב שהוא אפילו יערג לא יער לו לא יער לו כל רע ויזכה לךלאובנה ודזכה בית נאמן >> אז איך כל כך הרבה חיילים גזכה לחיי העולם הבא הוא גם >> גם לחיי העולם הבא אבל כבר כתוב בעולם הזה יבנה לו בית נכון >> שלא ימצא נזק ולא תגיע הוראה >> כן זה לא יודע אולי זה כמו שאומרים בחוקתי תשמורו אתה תקשב בכם ביתם זהזה לא יודע או שאנשים נהרגים בגלל העוון האחר העוון שלהם אני לא יודע למה תשובה אין לי תשובה >> לא אבל אולי אולי אנחנו לא קוראים את כל הציטות כי יש פה שלוש נקודות >> נכון אפשר אפשר להסתכל נכון >> יש פה בכל יכול לבוא ויש פה שלוש נקודות אני לא יודע מה התירוץ >> יש פה שלוש נקודות אז יכול להיות שאנחנו לא קוראים את התק >> הלכות מלכים סוף פרק ז' יוסי לך תביא את הלכות מלכים זה ספר זה ספר שופטים ספר שופטים פרק >> א זה הספר האחרון של הרמבם בחלק הכי אחרון לא משנה לא רצית לא רציתי >> לא זה מעניין זה מסתכל כי גם אותי זה עניין כשקראתי את זה א אם יש שם עוד ספר שופטים >> שופטים ספר שופטים ברמבם אנחנו ממשיכים על זה למעלה אוקיי אמרנו שהתחילו העיתונים לעשות בלאגן בעיקר אצל ה אומר העיתונות החרדית התחילה לתת התקפות הדברים של הרבי פורסמו וזה היה מה זה איך אתה אומר כזה דבר קודם כל מה היה להם כמה טענות הוא מוסס רש"י וראשי אומר את זה במפורש >> היה כמה היה להם טענות הם את הטענות שלהם הם בסיסו על מקורות לא סתם לא שלפו אני ראיתי לחונש איזה פודקאסט של איזה אחד מטורקרטא שהוא אוהב להתריין עם הרבה אנשים אתה יודע מה מתכוון אחד שהוא אומר את הדעה שלו ככה על הפנים אנחנו לא רוצים צבא לא רוצים זה אנחנו נגד הצבא ב לא נגד נגד צבא יהודים בכלל רק הקדוש ברוך הוא נלחם לנו כל מיני כאלה שיטות כאלה מעניינות ומוזרות ו אבל באו והוא גם מביא ציטוטים מפה באמריקה וכל אחד אבל בתנך כתוב מצאת משהו בוא תביא לי את זה ר תביא תביא תביא את זה תביא תביא אז א אז בקיצור העיתונאיםזה שמה חרד לא אהבו את זה אז אה הלכות מלכים בסוף פרק ז' אז הם התחילו לכתוב כל מיני טענות אנחנו הרבי עובר טענאה טענאה ומסביר למה כל ה אה שים לב כל הנחם בכל ליבו בלא פחד הם הם השמיטו פה את המילים בלא פחד כי זה מגיע אחרי המשך כל מתחיל לחשב להרר במלחמה ומביל את עצמו עובר ולא תעשה שנאמר על רח לבבכם ולא שכל דמי ישראל תלויים מצבורו ואם לא ניצח ואם לא ניצח ולא עשה מלחמה בכל ליבו בכל נפשו כאילו א לא ימס את לבבך ואתה כאילו שפחת מהכל הלך בכל לב ולא פחד כאילו הכל טרה טובה יותר ותהיה כוונתו לקדש את השם מלבד מובטח לו >> כן שלא ימצא זה כל גור >> זאת אומרת מי שאומר אני הולך ללא פחד ואני בוטח בשם הוא כאילו >> לא יקרה לו כלום ככה [כחכוח] הוא אומר פה עכשיו הוא בא ואומר רגע יש הרבה אנשים צדיקים שס >> כן שנהרגו >> אז איך זה מסתדר עם מה שאמרו לדוד שחלילה אתה תרגע זה >> מה שאמרתי לך עם חנוך השם לוקח את הטובים >> יפה הבנת מה הוא שואל >> נכון אמרו לדוד אל תלחם כי אתה יכול להרג אתה יכול להגרם לפי הרמבם זה טוב הרמב"ם מגיע אחרי לא הכירו את הרמב"ם [‏צחוק] אז >> הרמב"ם מכיר את הסיפור של דוד יותר טוב ממני וממך אז צריך לה >> לא אבל הם לא הכירו את הרמב"ם זה מה שאני אומר >> זה הבעיה של דוד יאללה טוב בוא נשיך לחתק בביטחון בקדוש מלכות זה לא ק >> אבל מה אתה אבל דוד המלך אתה לא מספר מצפה >> שיחשדו אותו שהוא לא מספיק ביטחון מהשם >> הוא בתור ילד לא ילד בתור נער נלחם מול גוליה רק בגלל הפייט שהיה לגבי ביטחון שהיה לו בהשם >> אני חושב שזה היה בגלל שהעם פחד אז הוא אמר שוא נגיע >> העם [נחירות בוז] פחד לא הוא >> זאת אומרת ואז הוא בא ואמר >> אולי בתור מלך ישראל אז אז הז הוא תלוי גם בזכויות של העם לא רק בזכויות של עצמו >> ואז הוא בא ואומר >> אומר אפשר להגיד שתיד הוא שונה הוא לא לוחם רגיל >> כן >> הוא >> עכשיו העם מפחד והוא צריך לבוא ולהגיע את העם יהיה בעיות בעם בתור ראש העם הלב של העם זה יכול להשפיע גם רוחנית לא יודע יכול להיות >> אה בכבוד אז מה היה הטענות שטענו ואיך הרבי דוכה אותם. הרבי שאלה בזמנו לא שייך מלחמת מצווה כי >> או תנה הראשונה הרבי אמר שאלה הלוחמים ילחמו מלחמת מצווה השתמשו במילים האלה מלחמת מצווה ואמרו מה פתאום אלה הם מלחמת מצווה מלחמת מצווה בהגדרה ההלכתית שלה זה רק שיש מלך שהמינו אותו לעם ישראל בצורה רשמית לפי כל מלך לא מראש ממשלה מלך מלך מלך המלך אתה לא יודע >> זה לא אמור להתחיל ממך זה אמור להתחיל סתם אני צוחק >> [‏צחוק] >> לא מרים לו להנחתה פה לא >> לא אבל א בהקמה של מלך שזה לפי כל דיני המלכים שדרך אגב גם כתובים בפרשת שופטים שלנו ורק מלך דיני המלוכה יכול ללכת ולצאת להגיד באיזה מצב ורק ברשות בית הדין כיש סנהדרין ורק הם יכולים לאשר בדעת התורה מה נחשב מלחמת מצווה אז ה כל המלחמות בימי השופטים >> זה בדיוק התשובה שהרבי עונה להם אבל שנייה חכה רגע אבל בוא נקרא קודם כל מה הטענה מישהו שמחפש לטון טענה אז הוא קודם כל מחפש ליטון מכיר את זה קודם כל להתקיף לשאול בוא נראה מהכל למה אין בריכה >> בדיוק קודם כל לשאול לא נברך לא מבר מה קרה לא מבר מה העניין קודם כל יהיה לך כל טיב וזה פה >> חבוד מרדכי >> נכון >> גדל בריכה >> ישנמה שואלים שבזמן הזה לא שייכת לא שייכת לכאורה מלחמת מצווה כשמלחמת מצווה יש צורך מני מלך ואין מעמדים מלא בתחילה אלא על ידי בית דין של 70 זכנים ועל פי הנביא שכל זה אינו שייך בזמן הזה >> בוא נראה את ה >> אה גם בית דין וגם נביא >> כן נבי >> מלך לומדים על פי נביא לבית הדין או או על פי נביא נראה לי >> הנביא מושך את >> אה הנביא מושך את המלך ועל פי נביא זה לא נד כאילו או שים זקנים או על פי נביא אני חושב כי אנחנו רואים ששמואל הנביא הוא זה שמינה את שול טוב לא משנה תמשיך הלאה >> שלוש שלוש מצוות נצטרו ישראל בשעת מסתן לארץ >> זה רמבם בכלל כתוב פה ספר דברים >> שנאמר סום תסים סום תסים >> סום תסים מלך המלך פרשה שלנו >> ולחי ולהחיד זעו של המלק שנאמר תמחה את זכר המלק לבנות בית הבחירה שנאמר לשכנות לשכנו ודירשו השם >> השם >> עכשיו זה קודם כל זה שלוש המצוות מינוי מלך להכריח את זרו של עמלק ולבנות בית הבחירה עכשיו מה קודם למה מה הסדר אז עכשיו הוא מבין מפסוקים מהנביא מה קודם למה מה מה הראשון מה השני מה השלישי מי מלך מלחמת המלק שנאמר אותי שלך השם למשכך למלך >> אתה לך לך קית את המלק לא רואים פה כלום מה זה אין דיור אני צריך להחליף >> הכרת החת זרע עמלק החטת זרע עמלק קודמת בניין הבית אה שנאמר והיא כי ישיב ישב המלך בביתו ואד ניח לא מסבים כל אויב ואומר המלך אין נתן הנביא אנוכי יושב >> בבית הרז זה כבר שלב בקיצור בקודם כל מה שלושת המצוות ואז מה הסדר שלהם מלחמת קודם כל מלחמת המלא א מנוי מלך מנוי מלך א מלחמה במלק בניבית הבחירה זה גם מה שקרה בפועל מנו את המינו את שאול הוא נלחם בעמלק ואז דוד בא ובנה בטח זוכר >> אני זוכר שכשעם רצה למזכשו עליהם כן >> כי הם רצו של מנות ככל הגויים לא לא בגל לא מצד אה קדושה וטהרה כי רצו לקיים את מצוות מילוי מלך עשו את זה בגלל שהם רצו כמו כל האחרים כמו כל העמים >> הבנתי חב >> הם מוסיפים להביא ראה לדבריהם אף שאין זה סגנון הרגיל דרך הפלפול ש נאמר שגם בזמן זה שיך עניין של מלחמת מצווה היו צריכים לאכול לאכול בשולחן ערוך גם אתי הדינים שלמת מצווה ידוע החילוק בין הרמבם לב שולחן ערוך שהרמב"ם מביא גם דינים השייכים לזמן זמן בזמן הבית בשולחן ערוך הוא לגילים שרים לזמן הזה הוא מזהה שבשולחן ערוך לא הביא דיני מלחמה דיני מלחמת מצווה מוחר שם זה שייך לז >> מאוד פשוט הרמבם כתב סיכום שכל התורה כולה אין תחום בתורה שהוא לא כתב דיברנו על זה פה מלא פעמים אז הוא גם כותב דיני מלחמת מצווה הוא כותב הכל אין שום תחום שהוא מפספס מה זה שולחן ערוך שולחן ערוך זה ספר שנכתב ארבעה תורים לפי התוכנית הקיימת היום ולכן הוא מחולק לפי אורח החיים היום לפי כל דיני התומה ודרה האיסור ועתר היום זה מתי? 500 שנה לא לפני הטור ארבעה תורים הראשון שהתחיל זה זה ארבעה תורים ואחר כך [‏צחוק] מרן הבית יוסף הוא כתב חיבור על ארבעת ואז הוא חיבר בעצמו שולחן ערוך לפי אותם ארבעה תורים לפי אותם בסיסוס >> אחרי החורבן כאילו לפני 500 שנה 550 שנה 600 שנה >> כי בזמן הגלותמול עשית הגלות >> כן כן >> לא לא בזמן המלכים והעניינים והמלכמת מצווה אז בשולחן ערוך נכנסו כל הדינים שקשורים בזמן הזה אין שם דיני קורבנות די דיני בית דחירה ואין דיני בית מקדש ואין דיני הדנים האלה לא קיימים כי לא היו כי גם היו תחת תחת הגויים גם היו תחת האים אז אחת הראיות שמנסים להביא הרבי גם קצת עוקץ אומר זה לא ממש ראיה זה לא ממש הפלפול אין פה אין פה יותר מדי סברה פלפולית עמוקה אבל אחד מה שניסו לטון שהנה שולחן ערוך לא כתוב דינה מלחמת מצווה מה אתה אומר הרבי עכשיו שכאילו זה מלחמת מצווה אין אין היה מלחמת מצווה זה לא בשולחן ערוך מלחמת מצווה היה בזמנו כשהיה מלך בבחירה אז לא עכשיו אז מה הרבי עונה להם למה זה כן מלחמת מצווה >> כל מלחמת הסופטים לאחר ישוע היו ללא מלך לכל >> ובכן שתיים שפי דבריהם שהקדר שמלכם מצווה תלוי במלך מצא דבר תמוע ביותר המלך הראשון בישראל היה שאול הרמבם גם ישוע דין מלך שכן וכן משה רבנו >> מלך יכול לראש זה כאילו דבר ראשון >> קודם כל כן כן אז זה פעם ראשונה שנת נתקלת בזה שנתקלנו [כחכוח] ואני לא זוכר בסוף זה מי שכתב את זה כי הרי הוא לא דיבר בעברית הוא לא דיבר ככה אבל יש ביידיש ביטוי צמעל מרשני >> מי >> ביידיש ביטוי צמעל מרשני שהפירוש התרגום המילולי שלו א הראשון של הכל זה כך וכך הראשון של כל הדברים זה א' >> בראשית >> זהסלם שאין אותו בעברית אז הם תרגמו אותו לכל ראש כאילו אבל זה לא משהו שקיים נראה לי בעברית הצמנם ארשן זה ביטוי מאוד נפוץ ואיל >> סימנן >> צמעלם ארשטן כאילו קודם כל בעברית >> צום עלם ארשטן עלם זה הכל וארשטן זה ראשון זה ל >> כמו ארשל >> לכל הראשון אין זה תרגום >> לכל תחילה >> הראשון לכל הראשון לכל כי בע >> הראשון לכל דבר זה כך וכך >> ראשית >> ראשית קולת יכול לראש בתפילה >> זה המילה ראשית קלית >> זה התרגום הנכון זה היה הסיכות של העורך דין היה צריך להגיד >> זה היה צריך להיות כתוב פה ראשית קול יש להעיר יפה הנה זה תרגמו יותר מדי מילולי במקום א >> אנחנו בתפילה כלראש נכון >> נכון >> אני אומר הבי שזה ביטוי מאוד נכון זה >> זה לא שפה מדוברת >> גם ראשית קול זה לא שפה מדוברת לא ראיתי אנשים מדברים ראשית קול אני אמ >> א' קול אגם ראשית קל גם א' קול בשל פעם כן יאלה בוא נתקדם >> ועד בלי זה נמצא שכל המלחמות שהולכה מות יהושע על עד על המלכת שאול שאז לא היו מלאכים בישראל כן הם שופטים כולל גם המשך המלחומות שלי הארץ לא רוצה להכשיל בן אדם פעמיים כבר הכשיל פעם אחת עוזב עוד פעם אחר חלק את העבירות >> לא מדה לשי חבתי בקננים לא היה להם גבר ש >> בסדרים פשוטות אם המלך זה שאול המלך אז מה היה כל המלחמות בחמת השופטים אתה הזכרת את זה קודם כל המלחמות האלה לכאורה לפי השיטה שלכם שצריך שיהיה מלך בשביל שיקר מכם את מצווה לא היו מלכים ובני ישראל נלחמו אז מה זה היו המלכים האלה מה סליחה מה זה היו המלחמות האלה לא מלחמת מצווה סתם אז אסור היה להם להילחם היו >> זמן השופטים היה את הבתח הגלדי עד שהמונים אני חושב גידון היה סרה עם יעל יאל יאל דשת חבר דבורה ובינוע איך לא בן איך קוראים ל >> ברק בן >> ברק >> הנה אתה רואה ברק קיבלת ברק נרגעת >> הם היו ממש היו שופים את העם והיו יוצאים מלחם אחז >> כן זה לא היה לא היו מלכים לא היה להם גד של מלך היו הרבה מלחמות שילחמו בזמן יהושע גם אתה השופטים שלטו כבר מהתחלה סתם >> נלחמו בלי בלי להיות מלך [‏צחוק] אז מה אתה רואה שהמלחמהפ >> רחמנה לסלאמנלא >> מלחמות לא בהכרח קשורים למלך אולי נתן לי גם לאישר להמשיך לקרוא וכל פה להדחק ק לומר שכיוון שהתחלת המלחמה של כיבוש ארץ ישראל הייתה על ידי יהושע שהיה מלך ולכן כל המשך המלחמות של כיבוש הארץ רוחשון חז גם את פירוש רש מה זה שבע שפשו בגדרה עדיין צמות דבר שלא היו בגוה פשטות ושחיות הוא כמו כן מצטרך לומר כן מנגיע למלחמת החשמלי אף שהיו הז מלכים מכיוון שלא היו מבית דוד ולא נמשכו על ידי דוד אין להם דין של מלך מתתותכן >> הרי מלחמתם בגדר >> טוב גם אתה רוצה לדחוק להגיד יהושע היה לו דין של מלך אתה לא מתרץ מה היה המלחמות אתה לא מתרץ המלחמות שאחר כך אחרי שמונאים בזמן בית שני לא היה להם דין של מלך ובכל זאת תלחמו על סמח מה היה ההיתר שלהם לפי שיטתכם שאתם אומרים שאסור לצאת למלחמה אין מלחמת מצווה אז מה זה אז מה זה כן היה בוא נמשיך הלאה >> יכול להיות שאגב שהם טוענים שבהם חסם לא מצ >> אז מה שהרבי רוצה להגיד שכשאני אמרתי מלחמת מצווה לא התכוונתי להגדרה ההלכתית שמופיעה בהלכה תחת הכותרת מלחמת מצווה שצריך את ה את המלך שילחם בה כן מה זה בחצה התכוונתי מיד אחר כך לא יודע אם שמתם לב היה שמה עוד משפט חובה >> זה הכוונה לדוגמה כתוב שמה מיד אחר כך בפרט במלחמת מצווה עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם מצווה הכוונה היא כשאח שלך נמצא בצרה ובסכנת נפשות חובה עליך מצווה עליך אני אקרא לזה ככה לצאת ולהגן עליו למסורת הנפש על אחיך על אחים שנצים מצם זה לא ההגדרה הטייטל הזה של מחינת המצווה כמו שהיה אז להשמיד את העמים להשמיד את העמלק להשמיד את העמים הקנניים להשמיד זה לא לא אתה צודק זה לא הגדרה התכוונתי למשמעות החובתית שנחל עלינו החובה להציל את עם ישראל מידיהם לא הושיע אותם תמשיך עליו ועוד והוא עיקר מצווה להשתף >> ועוד וור העיקר נוגע למדובר בבודות מלחמת מצווה לא הייתה הכוונה לגדר ההלכתי של מלחמת מצווה בכל הפרטים אלא הכוונה למלחמה שמצווה להשתתף בה שזוהי המלחמה להגן על ישראל שרב אז נותנת מצווה וכולי ועזרת ישראל נהיה צר שבא ליה עניין זה בוודאי לא תלוי במינוי מלא ולכן אם זה הובה לומד ברמבם אלא גם השולחן ערוך מלכות שבת עובדי כוכבים ומזלות שיצרו על עיירות ישראל יוצאים עליהם בכל זמחלים עליהם את השבת זן הכוונה היא כלים לצאת ולעזור להחב שלו מצור ולאכילהם מיד הגויים בשבת >> זאת אומרת אם אתה בא וטענתם זה לא מופיע בהלכה בשולחן ערוך כן מופיע בשולחן ערוך מופיע בפירוש בשולחן ערוך שאתה צריך לצאת למלחמה שחמצה בצרה מה מופיע בשולחן ערוך >> אפילו על קש ותבן לא >> זה מה שזה היה לך מנצכרא את ההלכה נוכרים שצרו >> נוכרים שצרו לרות ישראל בחיזה מחלים מעניים את השבת ובכל לספר לספר הכוונה אינ רוצים לבוא אלא על סקי תבן מקש מחללים את השבת שם הילדוע משם די הארץ נוכל לחמש >> שימו לב מהרבי ציט את ההלכה הזאתי אני לא אגזים אני אומר מאות ויכול להיות שאפילו יותר [כחכוח] פעמים ציטת את הדבר הזה כי האג'נדה של הרבי בשונה מחוגים אחרים צריך להגיד בצדות הדתית הרבי לא דיבר על הרבי דיבר לא דיבר מצד קדושת הארץ מאוד מעניין הרבי דיבר מצד מצד העניין הזה של ה מסירות קדושת החיים של המסירות נפש של היהודים >> זה היה הבסיס שהרב התבסס עליו היה היה המקום הזה ולכן לצורך העניין ככשלקחו את חצי אי סיני שזה בכל הדעות לא חלק משפח של ארץ ישראל בששת הימים הרבי הנגד לתת את לא מצ לא מצד הקדושה לא היה נגד להחזיר את זה מפורש קודם כל אפ שקף תדרוך שלכן >> לא צריך שבית הדין יבוא ויש איזשהו דרך לקדש את הארץ ולתקוע וזה כי יש את הגבולות ויש את הדרך שלקדשים עוד אתה רוצה לקדש עוד שטח אפשר יש דרך שתנהדרין עושים את זה אז הרבי גם לא רוצה שיחזירו את חצי סיני לא לא ממקום של קדושת הארץ אלא ממקום שאתם צחלת אתם הכרסתם עלינו מלחמה אתם באתם ואמרתם אנחנו ולכים להשמד אותכם הפסדתם אם אנחנו עכשיו נבוא ונוותר לכם כן >> יש מחיר >> יש מחיר ואמתם ואם אנחנו היינו לומדים בתוקף החלום של הרבי מה שדבר על אם הייתם עומדים בתוקף אף אחד לא היה ה אומר מי ה בא לבית פה אף אחד יותר לא היה מעיז לוותר היה אפילו פעם אחת שרבי דיבר אפילו היה אפשר אולי לוותר על איזשהו כן איזשהו קו מסוים או חלק מסוים אבל בפירוש לא לוותר על הכל וודאי את הרוב להשאיר אצלנו ולדעת שיש מחיר למי שמתחיל ואף אחד כל אחד יחשוב פעמיים שלוש אם פעם הבאה להתקדם לא זאת אומרת ממקום של אותו דבר >> לא לומדים עם אחד האחים שלך נמצאים בסכנה אתה צריך להיזהר ולהילחם עליהם זה המקום הסימן שיש לך פט >> מה זה כבת בקש לא הבנת >> עסקים >> בשבת >> אם באו עכשיו נוכרים >> רק לגנוב >> מעבר לגבול באים לעיר שקרובה לגבול לספר לגבול בשביל לצאת רוחים גונבים כלום זה מקרש רוחל אנחנו אנחנו רק הרואה צון הוא בא עכשיו הוא רק לא אנחנו רק באים למכור לכם עכשיו קצת בוסם וכאלה אז יוצאים עליהם עם רובים ונשק אומרים להם תסתלקו מפה שאנחנו יורים בכם אף אחד לא מתקרב לגבול נקודה יכולים לרגל יכולים להעביר מידע הם יכול אף אחד לא תמים אז כשמדבר על על פנים הארץ סתם ככה נורמלי שאנשים באים ונותנים א לא יודע מעבירים את הקניות פה ושם העיר של נמצאת על הספר אני חושב שהפעם איזה ביטוי שהרבי אומר שעיר שנמצאת על הספר זה לא בהכרח רק גיאוגרפית זה גם יכול להיות רעיונית מה הרעיון שעומד בוכר ההלכה הזאת שכשהרוכלים רגילים ללכת מעיר לעיר זה מבפנים פתאום כשמגיע מישהו מבחוץ ורוצה משהו תמימות אין כאן אה זה לא כזה תמים לבוא פתאום למכור דברים מהעבר השני של הגבול בא אלינו לגבול >> אז מחלם שבת >> אז לא אומרים יוצאים אלי מקלי ז' ברועים בנשק שהיא צריכה שאף אחד לא התקרב לגבול אף אחד לא מתקרב לגבול >> הרבי הסתכל על זה אחרת >> אבל הרבי לא שנייה >> שנייה אני רוצה רגע להגיד עוד משפט שם את המשפט הרב אמר שלפעמים זה גם עניין של מצב יכול להיות היום תקופה שגם עיר שב ישראל נקראת עיר ספר באותו בהגדרה של עיר ספר הלכתי שגם בעיר כזאתי שמגיעים אליה מהכפר הסמוך >> למשל צור יצחק סתם דוגמה >> אבל זה ספר גם גאוגרפי >> לא זה ספר אתה מרכז הארץ מה ספר הגבול של >> אתה קודם תעשה בריכה במרכז הארץ ספר בהקשר הזה גם השאלה מה המה של >> ספר זה גם מצב זה לא רק זה לא רק זה לא רק גאוגרפי זה גם גיאוגרפי אבל זה שמישהו מגיע לעיר ומנסה ומנסה להוציא אנשים מהתשובה אז זה דרך אגב זה כל ה >> נכון כאילו הרעיון הוא גם לא רק כ לגנוב או זה אלא להיכנס לעיר ולנסות להוציא אנשים מהיהדות לא היה >> לא לא לא לא לא לא לא לא לא ממש לא ממש לא עניין של הלכת רחוק מה שנקרא יש הלכות מוזרות בשולחן ערוך >> לא ך אולי מוזר אני כרג שפעם ששמעתי את זה ברמבם די די נהניתי לראות את זה לדוגמה כשאתה הולך עם גוי ליד גוי ואתה דודים בגרם מדרגות אסור לך ליצור מצב שאתה למטה והוא למעלה שבה שבע >> כל מיני זה כל מיני הלכות מעניינות מוזרות לא הלכה כמו לאכול בשר וחלב כן זה זה סוג של כמו שיש הלכות כן מקדם ביטחון >> כל מיני דברים כאלה שאתה לא אין לך על מי לסמוך אף אל תסמוך אף פעם על אף אחד אתה יכול לסמוך רק על המשפחה שלך ועל אנשים שהם בדם שלך >> כל מי ש מישהו אחר אז הוא יש לו אינטרסים טוב לו איתך הוא איתך לא טוב לו איתך שלום אז גבור אותך למה לא יודע בכל אופן זה זה הבסיס חשוב שתדעו כל השיטה של הרבי הייתה מבוססת על זה זה היה המקור שלו לכל המלחמה שלו על השלמות הארץ הצעקה של רבי לשלמות הארץ נבעה מהמקום הזה כמובן הרבי דיבר כל הזמן ארץ אשר תמיד השם אלוקיך בה וכל הזמן לשם בראש אתה תמיד וזה יש בהכל כן הרבי דיבר על הקדושה של הארץ כל הזמן בלי הפסקה אבל הסיבה למה לא להחזיר שטחים? מבחינת הרבי הייתה בגלל הסיפור של צריך כוח בעוצמה מול האויבים שלך >> הוא אומר את זה גם על 67 >> על זה אחרי 67 זה אחרי 67 אתה לא יודע פה הסיפור פה טוב נו הסיפור פה זה שהרבי דיבר שהחיילים חזקים יותר אפילו מלמדי תורה באו יצעקו עליו מה זה יכול להיות ואז הרבי כאילו מתרץ למה כל התנות שאלו טענה הכי טענה אז זה עכשיו אחד התנות בוא נמשיך הלאה לקרוא אז עכשיו זה היה בשולחן ערוך עכשיו נראה קצת זה ברמבם זה אותו רעיון אתה רוצה לקרוא עובדי כוכבים אה >> בסוף בעמוד שש למטה >> אנחנו בעמוד שש למטה קראנו עכשיו את ההלכה בשולחן ערוך עכשיו תקרא את אותו את המקור של זה מקור קדם אומרים מזלות שצו עלות ישראל אם באו הסכמת נפשות או שאנחנו ממות שצמו סתם יוצאים עליהם עניינים שבת ומצווה על כל ני שיכולים לבוא ולצא ולעזור לחיים שמצאו ולהצילה לדבר כוכבים מזו שבת ואסור להם להתמע למצאי השבת וכשיצילו את החיים מותר להם לחזור בחזן שם שכומות בשבת במקומם בשבת כדי שלא לעתיד לבוא >> בדיוק מה אתה תגידים שצריכו להשאיר שמה זה כבר לא פעם הבאה כן דרך אגב זה זה גם הסיבה שהיום כל ה כביכול ההתר ההלכתי של חיילים דתיים ללכת ולסוע בפטרולים בשבת וכל ה >> חוק דרומי >> זה חוק דרומי זה משהו אחר >> לא מה אתה אליי זה משהו אחר זה גנב זה זה באמחתר חוק דרומי זה יש הגדרה הלכתית שני אה >> לא זה לא אויב חוק דרומי זה גנב שבא במחתרת מותר לך להרוג אותך בא במחתרת >> חג בו >> היום רחוק אבל הלכתי מי שגנב שבא אליך במחתרת בשטח שלך פורס לך את השטח הוא אין לו דמים מתיר לעצמו את הדמים הוא צריך לקחת שהוא לוקח בחשבון שהוא מתיר לעצמו את הדר >> בוא בא ארצות הברית >> ארצות הברית זה ככה דרך אגב בארצות הברית זה ככה בארצות הברית זה כ ולא יש לך כלום כי אם הוא נכנס לך לשטח אין לו דמים כמו הלחתי דרך אגב כמו שכמו בהלכה היהודית >> לא יודע בדיוק אחד גדול לרות >> משקאי לא יש הגדרה אני אראה לך את זה בחוק >> אני בחידוש כל הזמים סכנת חיים >> בבית >> כן כן בבית אומר לך ליד המיטה אתה לא יכול לגשת חקלא זה התיקון ששמ >> אה הבנתי אבל נחזור לעניינינו לא הסיפור פה זה לא זה הסיפור פה זה מול האויב >> הצ מפטר לא בשביל גנבים צה מפטר בשביל להפחיד אויבים סתם אוקיי בוא נמשיך הלאה מי זה בבא תור >> אה בגלל זה כל הפטרולים וזה >> מה בבא תור יעקב לא קרה כלום >> מה לא קרה כלום עוד שני עמודים לפחות [‏צחוק] >> מהמ אתה >> כל הפטרול פה בזה זה >> עובדי העגל >> שבת >> לא פשטות זה בשביל להפחיד את האדים הפך מציב לכתחילה >> אה אבל גם זה יש גדרים צריך למעש זה יש רב שזה יש רב צבאי זאת אומרת בסוף א אני זוכר גם כדוגמה גם כשאני נסאתי בשבת לקחת את אשתי לילדת עצאתי בשבת >> אז תמיד הם אומרים כאילו מה שאתה יכול כמה שפחות לותת וכמה שלא לד כמה שפחות דליקור לא כן אני יכול עכשיו אתחילות ילד טוב בירושלים להותטת ולזה ולפה ולשמה >> לא אני אם אתה נמצא באזור מסו כאילו כל עוד אתה יכול מה שאתה יכול למעט מעט בסדר >> אבל לחזור אסור >> במקרה של זהב הגדול לא חוזר נכון חוץ מאנש אנשי רפואה אומרים שזה אחרת כי אחרת הם לא יצאו אני נשארתי את הרכב אני שרתי את הרכב שמה ליד דולק מונה יש את הסרביס הזה כמו שמורג דים את ה שמן את האוצ הגוי >> נכון היה בטל השומר היה בטל השומר שם לא ב סגרתי השארתי את הרכב מונה נכנסתי יש לי נכנסה אמרתי לב פקידה הרכב בחוץ מונה שתדעי אומרת אז תכנו אותו אמרתי אני לא שומר שבת >> זרו >> אני שומר שבת אומרת אומרת לי אבל מה יגנבו לך אותו אמרתי שגנבו מה לא אכפת לך שגנבו אמרתי לו לא אני שומר שבת מה אכפת לי לא אני לא מעניין אותי מה קורה עכשיו אמר לי זהו רק מתקן אותך אז היא אומרת לי טוב אולי נשלח פה את הערבי שיכנא ואנשאיר פה את המפתחות >> הוא גנבת אותו [‏צחוק] >> לא היה לי סיפור היה לי סיפור כי הרבי הרבי שם הכל בסדר הכנה הכנה הביא לה את המפתיחות מצא שבת באתי להגיע לה יש את המפתחות של האוטו תחפש את האוטו ווא זה היה סיוט שעה וחצי למצוא את האוטו בחניה הערבי כבר הלך היא לא יודעת מי זה היה בכלל אחד הזה שם עבר את המשמרת המשיך הללה עכשיו לך תחפש אין היום זה לא בעיה אתה מעלה >> יש כפתור GPS >> לא זה היה חניון לא היה לא היה קומה היה באמת חניון חיצוני עם ירידה וחומות למטה עכשיו זה היה סרט בלי קשר גם אני חונה לבד קשה למצוא את האוטו שמה אתה מי שוכח לך את האו >> טוב אבל זה לא קשור לשיעור בכלל אוקיי בוא נמשיך הלאה אלייבי חיכינו שתגמור את העוגה בפה עכשיו אתה יכול לקרוא יאללה זהו >> מה >> עמוד שבע >> אבל דרך זה היה עוד טענה עד עכשיו סיימנו טענה אחת אוקיי זה כן זה מצווה מצווה לבוא ויילחם להציל להושית אחיך [כחכוח] הייתה עוד טענה מה הייתה הטענה נוספת >> הדרך זה הטענה שמנסלים את הצעות כנס למינים בלתי רצויים >> או איך אתה בא ואומר שהחיילים אה יש להם אפילו זכות יותר מ מהלומדי התורה הרי תראה מה יצא מזה תראה עכשיו בא ישר משה דין הכריז כוכנו נבוץ מידינו אנחנו אנחנו ואנחנו ואנחנו ותראו איזה גיבורים אנחנו ואיזה חזקים אנחנו וכאילו לא הזכירו את שם השם בכלל בסיפור אז באו ואמרו איך אתה יכול להגיד על לוחמים כאלה כאילו על האלה על הצבא כזה שמתכחש לניצחון ה לנס האלוקי כל העולם פתח את המהדורות שקרה נס ורק בישראל לא דיברו את המילה הזאת באופן רשמי >> 10 ניסים קרו >> מה10 ניסים קרו >> לא היו הרבה היה הרבה איזה ששוש הימים זה היה מלחמה ניסית לא הגיונית בכלל אף לא באמת היה הגיוני. אז אז באים ואומרים את הענה איך אתה בא וכאילו מדבר ביד הלוחמים בעיד הצבא כביכול כשהצבא בעצמו לא כזה צדיק גדול בכלל מתכחש לעובה שהיה פונס אז מה רבי ענה שהנענה הזה בגיד לך חט העגל שחור מסיבה כל החיים שלו דעת כי צדחם שתכף מיד לאחר מתן תורה בני ישראל נכשלו בחי חמור מהביאורים בזה כמובן במדרשי חז"ל אשר השם יראה לד סיני תורה יחד עם המרכבה רקעו בני ישראל פני שורש במרכבה והתקנאו בזה ולכן עשו את העגל בודו זאת אומרת כתוב שהקדוש ברוך הוא ירד א ראיתי את העם הזה והנה עם כשעורףו מה זה ראיתי את העם הזה מה ראית בעם הזה מה ראיתי את העם הזה הקדוש ברוך הוא אומר למשה כשהוא בהר ראיתי את העם הזה אז במדרש כתוב שכבר כשהוא התגלה בהר סיני הם ראו את המרכבה העליונה המרכבה הלונה היה פני אריה פני שור א נשר כל מלך העופות מלך החיות >> אז אז כבר אז אז בני ישראל מה שנקרא הייתה להם משיכה לפני השור שבמרכבה ואחרי שבאו לעבוד את עבודה זרה אז הנה בא לידי ביטוי התעורר אצלהם הרצון האז ליצור את אותו פני שור שהם ראו במרכבה העליונה כביכול מה בעצם יצר את המרכבה א זאת אומרת מה יצר את חטא העגל מאיפה הגיע להם הרעיון הזה של הפני שר בחטא העגל לפי זה מהגילוי הרוחני שהיה לה במתן תורה אז בגלל זה עכשיו אתה תגיד שהגילוי של מתן תורה הוא לא טוב לא תחגוג את מתן תורה לא תספר לא תספר על הנס הגדול של מתן תורה בגלל שאחר כך הביאו את זה לתוצאה לא טובה ויש אחר כך מישהו לוקח את זה משתמש זה לתוצאה לא טובה בסדר זה בעיה לא מצדיקים את זה זה בעיה אבל לכן אתה מתרחש לעובדה שבזמן אמת מתן תורה היה מתן תורה מילים אחרות זה שיש אחר כך כאלה שבאים מכריזים אנשי הצבא ואומרים זה לא מבחינתנו זה רק אנחנו ואנחנו אוקיי יכול זה לא בסדר בסדר אבל זה סיבה להגיד שהמלחמה לא היה פה כוח אלוקי בסיפור זה זה סיבה לוחמים לא לחמו פה לא היה פה מסירות נפש להגן על עם ישראל מה זה השטויות האלה בוודאי היה פה מסירות הנפש בשביל עם זה הרעיון תמשיך הלאה >> כן תגמור >> ראיתי את המזק שבוא לסיני ניתן להם את התורה איך אני יורד בטרמולי של תרמולי של א שם מתבנים בי >> בתטרמולי לא משנה >> טרמולי של מתבנים בי משמתים אחד מהם מרחיסים לטיבו שבזמן של מתן תורה כשאני אבוא להר סליתם את התורה אני יורד בכל התטרמולאי שלי המרכבה תתרמו זה מרכבה >> כן >> הם מתבוננים בי >> כן >> והם רוצים את אחד מראשי המרכבה ואיתו הם הולכים להכיס בי >> איזה שומטים >> שזה ה שומטים כביכול את אחד מהראשיים של המרכבה שזה פני השור ועם זה הולכים להכניס אותי בחטא העגל שיבוא אחר כך מדרש אוקיי >> דרוש תמשיך הלאה נמצא שתוצאה מהעניין של ער השם על הר סיני נהיה העניין הכי חמור של חט העבד היום הזה לא היו יכולים להשלים את הפיראון שמ שכתוב יום יום פוקדי הוא פקדתי שהם פרנות באה לישראל שהם בקצבע בון הם יעלה לדעת אמר שבגלל בגלל התוצאה שחת העגל היא גרה חס ושלום בכו מעלת הגל בערך השם אלך סיני במרכ שעל זה מופל את כל הבסירה של התחתונים בן אדם דן מפני השוטים שנכנסה באמרו פשטות מצו את התקלות המרכבה תירשו נמנע הקדוש ברוך הוא את התקלות המרכבה לכן בן נודע לנהג השבי שמש וירח כמו שכתוב ממגד שמש מגד >> זאת יש דברים שהשמש מגדלת יש דברים שהירח מגדל בתבועה או דברים >> שפני השוטים שעובדים לחמה ולדונה הקדוש ברוך הוא את ההנאה מהש >> אסור לי להנות מהשם יש לרך בגלל שיש שותים שעובדים אותם ולאליל אז אותו רעיון אז גם פה במקרה אז איך הרבי מקשר את זה שיש כאלה שלא לקחו לקחו את זה למקום אחר זה לא זה לא משנה את העובדה של חמים מסכו את הנפש אבל הם חכם הם א קודמים ללמדי התורה אה יוסי >> רגע אפשר לעשות פה סוגריים למה שקורה היום עכשיו רציני לא [‏צחוק] יודע התורה הם חייבים לצאת מבית המקדש ואת להילחם >> אני אגיד לך >> אני אני לא רוצה להשוות למה שקורה היום כי אני לא יודע באמת אני אף פעם לא הצלחתי לא לא ישבתי אחד לאחד לנסות לנתח להבין אני רק רואה הפגנות ודיבורים ותקשורת ניים על הברזלים זה ברור ללמודים תורה ממש >> אז אומר אני >> תלמידי חכמים ממש לפי מה שמובן פה >> כן אבל נחמה ממש גם >> מה >> מדברים פה על נחימה ממש >> לא כן אבל כתוב פה שגם צריך שיהיו את האנשים שילמדו תורה בשביל שיהיה כוח רוחני ללוחמים זה בוודאי כתוב >> אבל החשיבות היא יותר גדולה למרות ש זבולון >> בסוף זבול קודם לזה דרך אגב היו גם היו היו מקומות בזמנים מסים שהרבי גם דיבר בצורה שיש [כחכוח] מעלה תלוי בזה באיזה קונסטלציה שיש מעלה כל כך עצומה בלימוד התורה תראה איזה צ שגם יש לו הוא נותן את הזכויות הוא נותן את הרוח הוא נותן את המשמעות את הרוח את השכינה ובזכות השכינה ובזכות הרוח בזכות הדבר הזה חייל בחזית עם כדור אחד יכול להרוג יותר האויב יכול לפחד יותר כי בסוף אתה יש לך את האסטרטגיה אבל כדי שתצליח אתה צריך פה הרבה כוח רוחני אז נותן את הכוח הרוחני אז אז מה יותר נעלה >> מצד שני מי מוסר את הנפש בפועל מי מוסר את הנש אז יש פה יש פה בלמלא יואהב בלמלא דוד בפועל אתה רואה בפסוקים שכן הקדים אחד לשני אבל כן זה לימלא יואב למלא דוד זה סוג של תלוי אחד בשני מה >> הלימון תורה צריך כוונן כלומר אם מי שלמד תורה מתכוון שה >> מי שנגדו >> יצליח או שהוא לא >> למה זה חשוב למה זה קשור כימוד הוא עוזה >> לימוד תורה זה לא תפילה זה תפילה מה שעכשיו אמרת תפלל שהצבא יצליח לימוד תורה זה ללמוד את תורת השם וחזק ברגע שלומדים תורה שם לוקחים רעיון לוקחים את התורהשיור תורה >> זה כן מה זאת אומרת מה מה הכוונה? כי כשאתה לומד תורה אתה מביא פה כוח. אתה ממשיך פה בעולם שלנו, בגופים שלנו, בפה שלנו, פה בעולם הזה החומרי עניינים של תורה, עניינים של קדושה, עניינים של תורה. אז זה מביא קדושה בעולם, זה מביא תוספת זכויות בעולם עכשיו עושים לו ניתוח לבן אדם, אנחנו רוצים שיהיה לו איזשהו זכות רוחנית, אבל אתה לא יודע, יש דרך הטבע, כל מתי בדרך הטבע, כן, רוצים איזשהו זכות רוחנית. אז הנה, אנחנו מוסיפים פה בזכויות רוחנות. אנחנו מבקשים שהזכויות האלה יהיו מתפללים נקרא כאילו בקשה אבל זה לא איזשהיא תפילה כזאת תפילה אנחנו יודעים את התורה יודעים פסוקים יודעים רעיונות יודעים דברים כי מביא פה קדושה בעולם הלוחמים בזמן הזה יש להם כיש יותר קדושה פה בעולם נקרא לזה ככה יש יותר זכויות אה מי הבא בתור יוס יאללה >> המורה מכל העמור להגיע למרות שרוח אין אף קמינה אם יש לזה בדר הלחתי שמחמת מצווה או לא מה הסיבה שזה מה זה או מה התוצאות שבא זה שח את המצב לפי הצרחינה יחידה ברור הדבר כי אז זה מעמד מצב שהוא צריכו רק ישראל מד שבא לנוע אחד מישראל עשרה מישראל כולו זה מנוגע מספר גדול ביותר בפני ישראל ערך שלוקח במשנה חיל שנה שרפק דין הרבה אחרי שתמיד יהודים בארץ ישראל עד ש מגיע גם ישראל בכל שצב כמוכם ברור דבר שהתלה הייתה באופן יס למעלה מדרך הטבשיך >> כן כן כן זה קור שכן יש לי במורה הזה לא וד הקדוש ברוך הוא הניסים הגדולים לשון פירוש רשי בספר פש להודיע ש >> זאת אומרת זה ברור שיש פה ניסים גדולים וצריך להודות עליהם וצריך לשבח את הקדוש ברוך הוא וצריך לציין אותם וכולי דרך אגב הרבי לא היה בשיטה להגיד הלל וכל הדברים האלה יש >> מבי עצמאות לא על על ה על הנס של ששת שתי ימים הרי יש פתאום בירושלים >> ישירושלים >> בירושליםכ יש כאלה שעושים שמ ש אה לא זה קשור על ניצחון ירושלים זה שחרור >> נכון שחר ירושלים לא אבל הרבי בכלל לא היה רבי דברים רבי לא היה בעד כאילו דברים חדשים כאלה אבל כן בעד מאוד לפרסם ולשבח את הניסים זה כן עצמות יש כאלה שאומרים עליה >> נכון נכון נכון אני אומר במגז כן אבל במגזר של הרבי לא היה במגזר שלו הרבי כן אבל רצה כי מה בוא נעשה סדר הציבות הציבור החרדי בכללותו אה הופך את זה ליום כאילו של א התנגדות ואנטיות וזה כאילו יום שחור כל מיני דברים כאלה הרבי להפך עצמות עכשיו >> גם כן עצמות הרבי לקח את זה למקום של יום שהוא פה צריך לדות על הניסים ועל הומה ש עושה לעם ישראל ול היהודי ולארצ ולחזר דיבר על כל הדברים העניין הטכני הזה עם איך לעשות בזה או לא לעשות זה כבר זה אלה עושים אלא עושים זה כבר עניין טכני אבל לא לאלא לשל לא להתעלם מעצם העובדה שהיה פה גילוי אלוקי נעלה מאוד בכני מידע שהיה היסטורי שאפשר לתאר בכלל שהיה פה נס אלוקי מטורף אז זה כן אז גם פה באותו סיבה הר ניסים צריך להודות וצריך לשבח וצריך להגיד תודה קיבלנו ניסים צריך להודות צריך לשב היה פה מלחמה עם איראן וראינו פה ניסים ניסים מטורפים טילים ודברים בנינים כמעט ואין כלום וצפי ל-600 הרוגים מינימום ופתאום יש לך איזה 15 שמתו חצי בכלל לא יודע נתקאו בדרך בריצה למעמד >> לא חצי לא יהיהודים בכלל היו אבל לא משנה כאילו זה בדיוק עובד זהר וזה בדיוק זה בדיוק משהו יותר מדי יותר מדי ניסים פסיכים כאלה קראו היה פה ראו פה משהו אלוקי לגמרי אז מה אז אז צריך להודות על הנסים ולרקוד על הנסים ולסמוך על הנסים ולעשות הכל זה הרבי מאוד היה ביד להגיד כשיש נסים כשקורה משהו גדול דבר אותו אותו דברר אותו במיוחד שזה דבר טוב >> רק מראה את הפוטנציאל שנפגע תמיד מישהו אחר מה יכל להיות אם זה אתה רוצה ראינו את זה מפר >> ראינו את זה גם עכשיו ראינו את זה מטיל אחד הוריד חצי יוריד בניין ראינו נכון >> אתה רואה באיזה סלקציה יש שמה בפגיעה הזאתי זה לא >> נכון מה אתה אומר >> כתוב שאין להוסיף ימות טוב אבל >> אה לא דג זה עכשיו אנחנו קוראים לזה חכה חכה עם [כחכוח] השאלה >> מה השאלה >> לא אבל אבל כן חוגג את לא יודע אם חוגגים אבל כן עושים מילולה בנגיד בג ג בתמוז שהוא >> זה לא חג זה לא חג לא מבחינת זאת אומרת כמו כמו זה זה כן לציין הרבי מאוד בעד לציין >> אבל לא מרסה >> אבל לא כאילו לא להוסיף תפילות או לא להוסיף דברים לא להוסיף תקנות חדשות לעם ישראל הרבי לא ממש את זה תקנות לכל עם ישראל מספיק ברוך השם >> לא מצד שיש ש מספיק [‏צחוק] יש כאלה שכן יש כאלה שכן נוספים כן נוספים >> גוצך >> מה זה ג' לא היא אמירת החנות זה דבר קל זה לא משהו שזה יש כאלה אצל החרתי ראיתי איזה באשתיבל ככה בבני ברק שיש לוח שכל פעם כשיש איזה הזכרה של צדיק לא תחנון אז כל יום יש לוח אתה מחליף רואה איזה צדיק מת באותו יום ולא למה למה לא צריך להגיד היום את החנון בבית הכנסת זה אם היא נראה את החנון זה לא >> זהצ'יפס צ'יפס >> זה לא איזשהו הגדרה הרבי גם את זה לא כן הרבי אמר את החנון גם ביום הילולה של חמי הרבי אומר את החנון בעצמו למרות שאתה צדיק כל הדעות מבחינת הרבי אבל טוב בוא נמשיך יוסי פה טוב חבדקים אג חבדקים הרבה פה אחת >> תתיז לא אומרים ב >> אני אומר זה אז כן >> כן זה חגים פנימיים נכון נכון אבל זה לא זה לא זה לא תקנה להוסיף תפילה >> גם דרך אגב כשב אדם נמצא בשמחה בברית בזה לא אומרים את החנון כ >> טוב בוא נתקדם חס >> מה אמרת [‏צחוק] >> לכן צריכתם להיות שמחים >> צודק >> כל פעם שאתה שמח אתה לא אומר את חנון זה לא קשור גם בימים ששמחים לא >> טוב ככה היה נשמע >> לא בחנוכה אני אומר לו בימים שמח לא אירועי שמחה כמו ברית כמו פדיון הבן כמו לא יודע >> חוסן >> חתן נכון חבוד >> חתן החתן גם שמח >> שבוע שלם כשהחתן מגיע [‏צחוק] >> כשהחתן נמצא בבית הכנסת אז לא אומרים בשבוע של החתונה לא אומרים את החנות >> לא ביום של >> אחרי זה הוא סוב בתפילה מתח לפי [‏צחוק] מה שאנחנו נוהגים ביוטי >> נכון חבוד א חס ושלום >> חס ושלום לקבוע על זה יום טוב ממרות הלל בכו הרי אין להוסיף ימים טובים >> כי זה היה השיטה של הרבי בעניין הוא בנוגע ליב בתמוז >> זה היה פשוט השיחה נאמרה ממש אחרי יב בתמוז הוא אמר את הדברים אחרי חג הגאולה של חמים אז לכן זה לכן הוא הכניס את זה פה כן יכול להכניס באותה מידה זה היה לפני יט כסלב היה אומר יט כסלב זה לא משנה >> כן לכן הוא מנוגע לד ביתמו שהוא אמנם יום חג גאולת ישראל כדברי בעל הגאולה לא אותי בלבד קהל הקדוש ברוך הוא ביבמוז א כי גם את כל מחבבי תורתו הקדושה שומרי מצוות וגם את [נחירות בוז] אשר בשם שם ישראל יכונה >> יכול להתלב על הסודיים >> דילקתי אבל בוודאי שלא עלה בדעתו של אף אחד לומר הלל אפילו ללא ברכה זה יום טוב פרטי כפי שמצאנו דוגמאות אצל כמה גדולי ישראל שקבעו יום טוב להם ולמשפחתם ביום שנעשה להם נס על מנת להתבונן בנס ולהודות לקדוש ברוך הוא על חסדה כולל במיוחד לנצל זאת להתעוררות והתחזקות בעיני התורה והמצוות וכדברי בעל הגאולה במגיע ליובד ותמוז לקבוע ליום התוועדות והתעוררות לחיזוק התורה והיה >> זאת אומרת הרבי לא רא הרבי ראה בנס כשקרה כנס פרטי זאת אומרת זה קרה פה נס גדול לעם ישראל אבל זה לא >> אבל זה ניסים פרטיים הרבה ניסים פרטיים כאילו >> גם לא זה נס היסטורי כן זה היה נס היסטורי וניסים גדולים אבל לא מבחינת הרבי זה לא היה זה לא חנוכה כפורים זה חכמים חכמי הסנהדרין קבעו את את הדבר הזה מכאן ואלך כשקורה נז גדול עם ישראל אתה צריך לדבר עליו צריך לדות על הניסים צריך לשבח את הניסים צריך לקבוע את זה כיום טוב פרטי אני נקרא לזה ככה אבל לא בהגדרה כל העניין הטכני זה הגדרה הלכתית אבל מבחינת הרעיון הרעיון חייב להדבר חייב לדבר עליו לדבר על הניסים ול כל הדברים הגדולים >> אז הדוגמה >> יש לי איזשהיא שאלה בהנחה והסנגרין היה קיים של ששת הימים בהנחה >> כן >> היה רואה את קול הזה והיה היה מחליט וואלה היה לנו פה נס כמו שרצו להשמידנו בזה לא יודע מה היו קובעים לו מס >> ונגיד והיו קובעים ואז היה יכול ואז כאילו זה היה הופך להיות כמו פוג זה יכול להיות אני לא יודע יכול להיות למה לא מאוד הגיוני ש אני לא יודע הגיוני שכן >> לא על הלכתית אני מדבר לא >> הגיוני שכן אני לא יודע אני לא [כחכוח] יודע אני לא הייתי שם אני צריך אני לא יכול להחליט לחבר הזה של תגיד מה מה לצור אבל פוטנציאלית אתה אומר >> פוטנציאלית אם הם היו חתית אם היו מחליטים אני אומר לך כן פוטנציאלית גם ביום עצמאות כן אני לא יודע אני כן פוטנציאלית כןסים >> זה עניין טכני שכן אני לא יודע לא אין את האפשרות הזאתי היום רבי לא אומר גם אני כרגע מתייחס לזה כנס פרטי בתוך ההיסטוריה הגדולה של עם ישראל היו הרבה ניסים גדולים לקהילות גדולות למרחבים גדולים של עם ישראל שקרו במשך ההיסטוריה ולא צריך לציין אותם ולהחגוג אותם אבל יש פה עניין טכני וזה דרך אגב זה גם ש יש כאלה שתשאל אותם היום היום ויגידו של חתית הם כן אומרים ולבריאות הכל טוב ויפה אבל צריך לדעת את הרעיון אותו רעיון היה פה נס וצריך לדבר עליו וצריך לחגוג אותו ולשמח אותו איך אתה חוגג שאלה זה יחגוג ככה זה יחגוג ככה אבל הרעיון יש פה נס וצריך לדבר על צריך לדבר אותו וצריך לשבח אותו ניסים של הקדוש ברוך הוא צריך לדבר אותם אוקיי וסיום מלא הלכות מנגלו [‏צחוק] שרים שירוש זה >> הרשת יודע מאיזה סקסוגות חוז >> אם התחלת למנגל בפנים ואז יצחלת >> [‏צחוק] >> מבישות >> בבנגל גז >> טוב לא נראה לי שיגיעו לשם אבל בסדר לא נראה לי שהיו חוקגים את זה עם מנגל עם ישראל היה חוקק עם מנגל סנהדרין לא נראה לי זה היה [נחירות בוז] טוב בוא נסיים הסיום עכשיו שהרבי לוקח זה בוא נלמד מהצבא לחיים שלנו יש שני דברים שאנחנו רואים אצל הלוחמים שאנחנו יכולים גם ללמוד >> ללמוד מהם >> מה את >> כל דבר >> כל דבר בשלושות אתה רוצה ללמוד מהצבא משהו בשלושות בשלשות אחרי זה לקח דווקא שני [‏צחוק] הדברים אחרים אבל בוא בוא תסיים דרך זה >> אה ערב בוקר צהריים בשלוש >> בוא בוא בוא בוא אלון תן לנו תן תן תנו הוא קרא הוא סיים נו אנחנו יוצאים כבר באיחור אנחנו >> ועדרך זה בנוגע למאורות הנל שנוסף על ההודעה לקדוש ברוך הוא על חסדה ושנצל זאת גם להתעוררות והתחזקות בענייני התורה והמצוות ולדוגמה המדובר בהתוועדות שלפני זה בית תמוז יב תמוז זה שבת אחרת חי בית המוז >> שכיוון שבהשגחה פרטית הרא הדבר בימים הסמוכים לזמן מתן תורתנו יש ללמוד מזה בנוגע למתן תורה שבכל יום כנוס בקר תורה שאומרים ברכות השחני אפילה התחלת עבודת היום נותן התורה לשון עובד >> ששת ימים היה בחבזה בסוף אייר שמה לפני מתן תורה שבוע לפני מתן תורה היה מלחמת ששת הימים >> כחיר היה יום ירושלים אזזה שבוע וחצי שבוע וקצת לפני לפני לפני מתן תורה אז מלמד מזה מסר למתן תורה היומי מה איזה מסר מהצבא אפשר ללמוד [כחכוח] שניים >> א' כל העניין של הקדמת נעשה לנשמע שזהו עניין עיקרי בהנהגת הצבא >> זה גם קשור למתן תורה מתן תורה מוסס על זה שקבלת צבא עובד בצורה של קבלת יפה >> ב עניין הערבות כל ישראל ערבים זה בזה והיינו שגם הנגת איש פרטי נוגעת לכלל ישראל כי פסק דין הרמבם שמעשה אחד של איש פרטי יכול להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכותו להפך חס ושלום כפי שהוא במוחש בעיני בשר כך שאין צורך להתווכח ולשכנע וכולי כמו בשעה שלומדים פסק הלכה ברמון שאצל כל אחד היה מונח בפשיטות שאם [כחכוח] לא ישמור על ארבע עמותיו הרי זה נוגע לא רק אליו אלא בכך הוא עלול להעמיד בסכנה גם את חבריו ועד לכלל אז כמו אז בקיצור מאוד מעניין שהרבי למד מהצבא איך תלמד תורה דיברנו התחלנו את הנושא של לימוד התורה מול הצבא מלך מול הלוחמים אז הרי בא ואומר גם אתם שבאים ללמוד תורה בואו תלמדו מהלוחמים איך צריכה להיות הדרך ללמוד התורה א' כמה קדמת נצא לשמה וגם הערבות הדדית הזאת שיש בין הלוחמים צריך שתהיה גם כשאתה לומד תורה תדע שזה חלק מערבות הדדית שאתה עושה יאללה בעזרת השם שנזכה ‏Yeah.